סביבות למידה – התחנה המטאורולוגית  
     
     
     
 

סיום ארוע הגשם מהתאריכים 11-9 בנובמבר 2003

 
     
  דורון אפרתי  
     
  לאלבום התמונות מהארוע
 
 
 

 
 

תצלום לוויין מתאריך 11/11/2003 בשעה 4:23 לפנות בוקר זמן מקומי


על סיום ארוע הגשם:


בתצלום שלמעלה אנו יכולים לזהות את ענני הסערה בעלי הפסגות הגבוהות באזור קפריסין, דר' תורכיה וצפ' סוריה. עננים אלו היו אצלנו אתמול וגרמו למשקעים מרובים מלווים בסופות רעמים וברד. עם מעבר השקע הברומטרי צפונה מזרחה, קו החזית המסומן בכחול התרחק ולאזורינו חדר אוויר יציב יותר בשכבות העליונות יחד עם חיגה ברוח ליותר צפונית (ירידה בטמפרטורות כי האוויר מגיע מצפ' רוסיה אך ירידה בלחות כי מסלול האוויר יבשתי) לכן העננים מאבדים את מקור הלחות מלמטה ומשתטחים מלמעלה ונעשים פחות מפותחים עם פחות משקעים. בתמונה אנו רואים שעל הים עדיין עננים רבים אך הם "מרוחים" וצבעם האפור מרמז על פסגות חמות = נמוכות.
באזור צפון מצריים אנו רואים עננים בהירים מאד (גבוהים מאד) אך אלו ענני נוצה גבוהים עשויים קרח שאינם ממטירים והם נובעים מחדירת לחות לשכבות הגבוהות שמקורה בפעילות טרופית באפריקה. הם מרמזים בד"כ על מיקום זרם הסילון שעליו נדון בהזדמנות אחרת

על הלווין:

הלוויין מסוג
NOAA הנו לוויין פולארי (קוטבי) המקיף את הכדור דרך הקטבים ועובר כל אזור פעמיים ביממה (מסלול הלוויין קבוע בחלל אך הכדור מסתובב מתחתיו) בגובה 800 ק"מ לכן התמונה היא באיכות גבוהה עם רזולוציה שמאפשרת לראות בהגדלה מתאימה עננים שקוטרם גדול מ- 500 מ'.

על הצילום:

הצילום בוצע בעזרת מצלמה אינפרה אדומה ( אורך גל תת אדום).
המצלמה רגישה לחום הנפלט מגופים ולא לאור נראה לכן משתמשים בה בעיקר בצילומי לילה. כל גוף קורן קרינה תת אדומה בהתאם לטמפרטורה שלו. ככל שהוא חם יותר, הוא קורן יותר קרינה מסוג זה המסומנת באותיות
I.R. שהם קיצור ל Infra Red.

בתמונה גופים חמים יהיו כהים וגופים קרים יהיו לבנים. למשל, בלילה הים חם וצבעו כהה ואילו היבשה קרה וצבעה בהיר. חישבו מה נראה בתמונה בשעות בין הערביים ולפנות בוקר כאשר היבשה מתקררת או מתחממת והיא בדיוק באותה טמפרטורה כמו היבשה ?

מצלמים בתת-אדום גם ביום כי אז ניתן לראות לא רק את גושי העננים שבאור נראה נראים מלמעלה תמיד לבנים אלא גם לדעת את גובה הפסגות – פרמטר חשוב לצורכי חיזוי משקעים, סופות ברקים וכו' על פי צבעם. כזכור, הטמפרטורה יורדת עם הגובה (בקצב מקורב של 100מ'/0.6-1°c) לכן יש קשר מתמטי בין טמפרטורה וגובה. ניתן לחשב את גובה הפסגות על פי הטמפרטורה שלהם (אם נתונה לנו טמפ' °c 20 בחוף הים, מה תהיה הטמפ' בהר מירון בגובה 1,200 מ' ?).
התוצאה: ככל שהפסגה בהירה יותר, היא גבוהה יותר ולהיפך.

 
 
     
  למאמרים נוספים