במרכז להשתלמויות ניטעו בראשית האביב 6 שתילי גפן  (של הזנים מוסקט שחור ורד-גלוב).

השתילים ניטעו ב-25.3.2004 במטרה ליצור צמחים שישמשו להדגמה ולימוד תהליך הפקת היין על כל רבדיו.

בהמשך, אנו מתכננים להשתמש בפירות שיתקבלו להפקת יין ולימוד השלבים, טכנולוגיות,הבוטניקה,הביוכימיה והמיקרוביולוגיה של ייצור היין.

הצמחים ניטעו בעבודה משותפת של צוות המרכז, בסמוך לעמודי בטון (שישָמשו תמיכה לצמחים המטפסים) במיקום הפונה לצד דרום (בקיץ תתקבל בצד זה שמש מלאה, החיונית להתפתחות הצמחים). הצמחים נשתלו בתוספת אדמה כבדה וקומפוסט ומושקים באמצעות טפטפות.

השקיה בטפטפות מאפשרות השקיה ישירה לקרקע, השקיה שהיא חסכונית ושאינה מרטיבה את העלים ולא מעודדת התפתחות מחלות העלים של הגפנים (כגון מחלת הקימחון).

בתמונות משמאל ניתן לראות את השתילי הגפנים, בעת הנטיעה וחודש אחריה. אנו נמשיך לשמור על הקשר עמכם ולעדכן אתכם בהתפתחות הצמחים והתכנים הלימודיים שנפתח מהתהליך.

        
תחילת התהליך- 25.3           

חודש אחרי הנטיעה

גפן היין. הזן "פינו-נואר"

הצמח משתייך למשפחת הגפניים (Vitaceae) שבה כלולים בעיקר צמחים מטפסים הגדלים באזורים הטרופיים והסובטרופיים.

מינים שונים של גפן הבר  נמצאים בעירק בצפון אמריקה ובאסיה.

גפן היין (הבר) – Vitis vinifera גדלה כמטפס ביערות, מהודו ועד צרפת. הפירות חמוצים ואינם עסיסיים.

ההיסטוריונים מצביעים על בבל כעל המקור הראשון והמוכר של הגפן התרבותית, למרות שהארכיאולוגים מציינים דווקא את ארמניה. ראשית התרבות של הצמח מוערכת, ע"י ההיסטוריונים והארכיאולוגים כלפני 8000 שנה.

האשורים היו הראשונים שהביאו את היין ועימו את הגפן צפונה (דרומית יותר לא ניתן היה, בגלל האקלים), לכיוון הים השחור וצפון הים הכספי.

הגפן נדדה עם האשורים לחופי המזרח התיכון- סוריה, לבנון, וישראל. הפיניקים הביאו את הגפן לקפריסין ומשם לאיים היווניים לאורך החוף הצפוני והדרומי של הים התיכון עד ספרד ופורטוגל.

היוונים המשיכו לפתח ולהפיץ את הגפן לעבר איטליה, סרדיניה, קורסיקה ודרום צרפת. היינות היווניים היו מפורסמים ויובאו גם לארץ ישראל.

הרומאים השקיעו רבות בפיתוח הגפן, ושרידים למאמציהם נראים בכל רחבי אירופה, כולל דרום אנגליה. הם שיפרו את השיטות החקלאיות, קבעו שטחים מומלצים לגידול הגפן, ותהליך הייצור היין התקדם והשתפר מאוד.

הענבים המבשילים באשכול

הגפן מלבלבת בסוף החורף או בתחילת האביב. הענפים הפוריים של הגפן מצטיינים בצמיחתם המהירה ויכולים לצמוח תוך עונה אחת לאורך של 2-4 מטרים. לעומת האורך, אין הם מתפתחים בעובי ולכן אין בכוחם לשאת את משא עצמם ואת משא העלים והפירות. הקנוקנות, הערוכות על פי רוב בחלקו העליון של הענף, הן המסייעות לו לטפס ולהישען על עצמים או צמחים אחרים. סעיפי הקנוקנות רגישים מאוד ובנגעם במשען כלשהו הם לופפים ומקיפים אותו ונכרכים עליו.

עלי הגפן משוננים ומחולקים לחמש אונות. הם מסודר בשני טורים לאורך הענף ופטוטרותיהם מסוגלות להפנות את הצד הפתוח לכיוון השמש.

ניצן רדום בחורף               קנוקנת לופפת

הפריחה מתחילה באביב. הפרחים הזעירים מואבקים ע"י הרוח ולכן אינם בולטים או יפים (אין להם תפקיד במשיכת חרקים). פרי הגפן הוא ענבה בת שתי מגורות וכל מגורה בת שני זרעים. הזרעים מופצים בטבע ע"י ציפורים ולכן אין הם נפגעים במערכת העיכול.

הצבע של הענב נובע מהחומרים המצטברים בקליפת הפרי (ה"זג").

פריחת גפן היין

גפן היין כוללת כמה זני ענבים נבחרים.

בין הזנים הנבחרים מוכרים מאוד השמות: קברנה סוביניון,ריזלינג,פינו-נואר, שרדונה, סמיון, קריניאן, מוסקט, ועוד.

מכל אחד מהזנים פותחו עשרות זנים נוספים השונים בטעמם ותנאי גידולם.

במרכז להשתלמויות ניטעו 6 שתילי גפן  (של הזנים מוסקט שחור ורד-גלוב).

השתילים ניטעו ב-25.3.2004 במטרה ליצור צמחים שישמשו להדגמה ולימוד תהליך הפקת היין על כל רבדיו.

בהמשך, אנו מתכננים להשתמש בפירות שיתקבלו להפקת יין ולימוד השלבים, הטכנולוגיות, הבוטניקה, הביוכימיה והמיקרוביולוגיה של ייצור היין.